יום ראשון, 18 באוגוסט 2013

פופוליזם עדתי

פופוליזם עדתי

פרסום ראשון: 
23:01 ,10.08.13
 |  עדכון אחרון: 
11:40 ,14.08.13

טיפולו של לוי ב"שד העדתי" עלול לחזק סטריאוטיפים מופרכים

אי אפשר להתכחש לאפלייה הממסדית שהיתה וגם לגזענות שעדיין מבעבעת, אבל הטיפול המלאכותי שמעניק אמנון לוי בסרטו על השד העדתי, ליחסי מזרחים אשכנזים, מייצר תמונה פופוליסטית שעלולה רק לחזק את אותם סטריאוטיפים מופרכים, כאילו יש הבדל ביכולותיהם של יוצאי העדות.

נכון, היתה אפליה בישראל על רקע עדתי, אפליה שלא חלפה מן העולם. נכון היתה הסללה פושעת וניתוב תלמידים מבני יוצאי המזרח לבתי ספר מקצועיים ונחשבים פחות, ונכון עדיין קיימות דעות קדומות, והגזענות החשוכה על רקע מוצא עדיין לא נעלמה. אך כל אלה אינם סוד ולא היינו צריכים את אמנון לוי כדי שיגלה לנו את החדשות המרעישות. נכון, יש גם סטטיסטיקות המצביעות על פערים , אך אלה הולכים ומצטמצמים גם אם בקצב איטי, והם נובעים מאותה אפליה מכוערת. עם זאת , בכל זאת קרו דברים בחברה הישראלית. די להסתכל באותם אלפי בוגרים מזרחים מצליחנים המאכלסים את כל תחומי החיים והחברה בישראל.
אחד הרגעים המקוממים בסרטו של לוי, היתה הצגתה הנלעגת של קבוצת נערים מקריית מלאכי, שנועדה כנראה, לייצר את התמונה שאותה ביקש לוי לקבל מראש. תמונת הנערים שדיברו על "אשכנזים" כאילו הם טובים מהם, היתה פאתטית, מכמירה, ובעיקר מעוותת, וסיפקה ללוי את "מזרחי המחמד" החיוניים כל כך לצורכי הרייטינג לסרטו. לא ! תמונת הנערים מקריית מלאכי היא לא סטטיסטיקה. מה עם אותם עשרות אלפי נערים דור שני ושלישי ליוצאי המזרח, מצטיינים ומוכשרים שהגיעו להישגים יוצאי דופן בכל קנה מידה, ושלא עוסקים כלל במוצאם בהקשר זה. בתודעתם אין כלל הבדל בין מזרחים לאשכנזים והצגת הדברים גרמה להם עוול של ממש. חבל שקבוצה מייצגת שלהם לא היתה זו שעמדה מול מצלמתו של לוי. התמונה הפופוליסטית הזו עלולה חלילה ללבות את הסטריאוטיפים המופרכים - כאילו יש הבדל אינטלקטואלי או הבדל ביכולותיהם של מזרחים ואשכנזים - אותם סטריאוטיפים בדיוק המזינים את הגזענות. באותה הדרך אגב אפשר היה לצלם חבורת נערים אשכנזים בשכונה פריפריאלית, להלעיג גם אותם ולהגיע לאפקט דומה. לכן לוי, עיתונאי מיומן לכל הדעות , כמו גם חבורת מעודדיו בכלי התקשורת, חוטאים בהעצמה מלאכותית לשד העדתי הוותיק.

מושג מקומם נוסף שעולה תדיר בסרט הוא "התאשכנזות". לדידו של לוי, מזרחי שהצליח הוא מזרחי שהתאשכנז. אין קשקוש גדול מזה. האם מזרחי שהצליח הפך לאשכנזי, האם מגרונו החלה בוקעת לפתע היידיש? לא, הוא פשוט הפך לישראלי מודרני, כשם שהאשכנזי זנח את מנהגיו הגלותיים והפך לישראלי חדש. כך למשל מקצת האשכנזים כמו גם חלק מן המזרחים החליפו את שם משפחתם לשם ישראלי. לכל היותר אפשר לומר שהן האשכנזים שמרביתם באו ממזרח אירופה ולא ממערבה, הן המזרחים שבאו מאסיה ומצפון אפריקה, התמערבו. נכון יותר יהיה לומר שהם נעו לכיוונה של הקדמה.
שטות נוספת שמוטחת בצופי הסרט, היא כי מזרחי שהצליח, איבד למעשה את זהותו. למה ציפו בדיוק? שיוצאי המזרח ימשיכו לעטות על עצמם גלביה ולשאוב מים מן הבאר, או שיוצאי אשכנז ימשיכו להתנהל כאילו הם בכיכר השוק בשטייטל. ברור שזהותם החדשה הן של המזרחים הן של האשכנזים התעצבה בישראל המודרנית. בקרב שתי הקבוצות יש כיום מי שהצליח פחות ומי שנחשב יותר. בסופו של דבר כולנו ישראלים.
כמי שנולד בישראל להורים יוצאי לוב ואלג'יר, אני מזדהה עם כאבו של לוי, וכואב את האפליה שהיתה. אני גם מודע לרסיסי הגזענות שעדיין קיימת בחברה במוסדות ובגופים שונים. תפיסות גזעניות כאלה רק מעידות על נחיתותם המוסרית והאינטלקטואלית של מי שמחזיק בהן. עם זאת התשובה לגזענות אינה המשך העיסוק האובססיבי בשד העדתי, אלא המשך החתירה למצויינות תוך הקפדה על שוויון הזדמנויות לכל. 

אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה